רוב החומר על SEO ברשת נכתב באנגלית, עבור השוק האמריקאי. מי שמנסה ליישם אותו אחד לאחד באתר עברי מגלה מהר מאוד שחלק מהעצות לא מתאימות, וחלק מהאתגרים הכי גדולים בכלל לא מוזכרים. השוק הישראלי שונה, והעברית שונה עוד יותר.

העברית מבלבלת גם את המנועים

עברית היא שפה עם מורפולוגיה עשירה. מילה אחת יכולה להופיע בעשרות צורות: ״אתר״, ״האתר״, ״באתר״, ״לאתר״, ״מהאתר״, ״אתרים״, ״אתרי״. בנוסף, אנחנו כותבים בלי ניקוד, כך ש״ספר״ יכול להיות ספר, סַפָּר או סְפַר.

גוגל השתפר מאוד בהבנת עברית, אבל עדיין יש מקרים שבהם הוא לא מחבר בין צורות שונות של אותה מילה. מה זה אומר בפועל:

• כדאי להשתמש בכמה צורות טבעיות של מילת המפתח לאורך הטקסט, ולא לחזור על אותה צורה בדיוק.
• מחקר מילות מפתח צריך לבדוק גם צורות יחיד ורבים, עם ובלי ה׳ הידיעה, וגם כתיב מלא וחסר (״קידום״ מול ״קדום״).
• ביטויים באנגלית שישראלים משתמשים בהם (״SEO״, ״לנדינג פייג׳״) צריכים להופיע לצד הגרסה העברית.

כיוון כתיבה ובעיות תצוגה

אתרים עבריים כתובים מימין לשמאל. כשמשלבים אנגלית, מספרים וסימני פיסוק, התצוגה יכולה להשתבש: נקודה שקופצת להתחלת השורה, סוגריים הפוכים, כתובות URL שנראות מוזר. זה אולי לא משפיע ישירות על הדירוג, אבל משפיע על חוויית המשתמש ועל המראה של התוצאה בגוגל.

נושא נוסף הוא כתובות URL. כתובת עם אותיות עבריות נראית מצוין בשורת הכתובת, אבל כשמעתיקים אותה היא הופכת לרצף ארוך של תווים מקודדים. יש יתרונות לשתי הגישות, וחשוב לבחור אחת ולהיות עקביים.

שוק קטן, תחרות צפופה

ישראל היא שוק של כעשרה מיליון איש. בהרבה תחומים, נפח החיפוש של ביטוי מרכזי הוא כמה מאות או אלפים בחודש. זה אומר:

1. כל קליק שווה יותר. הנפחים קטנים, אז כל לקוח שמגיע מחיפוש משמעותי.
2. המתחרים מכירים זה את זה. בתחומים רבים יש חמישה או עשרה שחקנים מרכזיים שכולם עוקבים אחרי כולם.
3. נישות קטנות מאוד. ביטוי עם עשרים חיפושים בחודש יכול להיות שווה עשרות אלפי שקלים לעסק הנכון.

הרגלי החיפוש הישראליים

הישראלי הממוצע מחפש בעיקר מהטלפון, בזמן תנועה, בהפסקה, לפני שינה. הוא לא סבלני. אתר שנטען לאט או שלא נוח בנייד מאבד אותו בשניות.

הוא גם רוצה לדבר עם בן אדם. כפתור ווטסאפ בולט, מספר טלפון שאפשר ללחוץ עליו, ומענה מהיר. בהרבה עסקים, אלה ממירים יותר מכל טופס יצירת קשר.

ועוד דבר: ישראלים סומכים מאוד על המלצות. ביקורות בגוגל, המלצות בקבוצות פייסבוק, ושאלות כמו ״מישהו מכיר…״ בקבוצות שכונתיות. כל אלה מזינים גם את מנועי ה AI.

האתגר של מנועי AI בעברית

מודלי שפה מאומנים על הרבה יותר טקסט באנגלית מאשר בעברית. המשמעות: יש פחות מקורות עבריים שהמודלים מכירים ומצטטים. וזו בעצם הזדמנות. עסק ישראלי שמפרסם תוכן עברי איכותי, מובנה וברור, מתחרה מול מאגר קטן יותר של מקורות, ויש לו סיכוי טוב להיבחר.

שאלות נפוצות

האם עדיף URL בעברית או באנגלית?

שתי האפשרויות עובדות מבחינת דירוג. כתובת באנגלית נוחה יותר לשיתוף, כתובת בעברית ברורה יותר לגולש. בחרו אחת והישארו עקביים.

מדוע כלי מחקר מילות מפתח מראים נתונים חלקיים בעברית?

רוב הכלים בנויים לשוק האמריקאי, והנתונים שלהם על עברית מבוססים על מדגמים קטנים יותר. כדאי להצליב כמה מקורות, ובמיוחד את הנתונים של Search Console.

היכן עסק ישראלי צריך להיות רשום?

בפרופיל העסק בגוגל, באינדקסים המקצועיים בתחום שלו, ובאתרי השוואה וביקורות שהקהל הישראלי משתמש בהם.

מקדמים בעברית, מבינים את ישראל

ב eyalhazan.site אנחנו עובדים בשוק הישראלי ומכירים את הניואנסים שלו, מהמורפולוגיה של העברית ועד הרגלי החיפוש. אם אתם רוצים אסטרטגיה שנבנתה לישראל ולא תורגמה מאמריקה, בואו נדבר.